המחברת מיועדת לשימוש אישי של תלמידי הקורס ואין לכותב/למרצה כל אחריות לשונית ו/או אקדמית על החומר הכתוב.

1

2 שיעור מס' 1 עקום הלמידה עקום למידה משמש לתחזית הירידה בעלות הייצור, עם הגידול של היחידות המיוצרות. דהיינו, כמה שאני מייצר יותר, העלות ליחידה קטנה. ממה נובע צמצום העלויות? 1. הפעולות חוזרות על עצמן, לכן העובדים מיטיבים להכיר את הפעולות שהם צריכים לבצע ואז הן הופכות לקצרות יותר. 2. הניסיון המצטבר מביא לשיפור כללי בארגון העבודה, בהתאמת הכלים הדרושים, בסיוע ההנדסי. כלומר, שיטות העבודה הופכות ליעילות יותר, משופרות יותר... 3. הניסיון מביא לכך שיעורי הפסילה והקלקולים ילכו ויקטנו וניצול חומר הגלם יהיה יעיל יותר. 4. הניסיון מביא לשיפור בניהול הייצור והמלאי ומביא ליכולת טובה יותר להתמודד עם קשיים שנוצרים במהלך העבודה. לסיכום, הניסיון המצטבר מביא לקיטון בהשקעה ליחידת תפוקה, קיטון בממוצע של העלות ליחידה של תפוקה מצטברת. החסכון יכול לנבוע מחומרים, מעבודה ומעקיפות. עיקר החסכון נובע מעבודה מפני שהעובד לומד מהר. החסכון נובע בייצור היחידות הראשונות ובנושא העבודה. ככל שמתייעלים יותר חוסכים חומר גלם. חישוב עקום הלמידה יהיה ביחידות הראשונות. המפעל המייצר רוצה לחשב לפי עלות המוצר הראשון, והצרכן רוצה לחשב לפי קצב הלמידה (מס' יחידות ראשונות). כדי לחשב את עקום הלמידה, צריך לדעת את שיעור (קצב) הלמידה. שיעור למידה- שיעור העלות ההולכת וקטנה עם התקדמות בייצור. מקרה פרטי (לא כולל את כל הנתונים): כאשר התפוקה המצטברת מוכפלת,ממוצע התשומה המושקע ליחידה מתקצר בשיעור קבוע. דוג', שיעור הלמידה הוא 80%. (כאשר התפוקה המצטברת מוכפלת, ממוצע התשומה המושקע ליחידה מתקצר בשיעור קבוע של 20%. תפוקה מצטברת 1 (טנק ראשון) 2 (טנק (1+2 *4 8 זמן ממוצע ליחידה עד לתפוקה המצטברת 1000 שעות 0.8*1000 =800 שעות סה"כ זמן בשעות שעות תוספתיות (תוספת עלויות בין 2 רמות) תוספת תפוקה (שעות) =600/(2-1) 600 שעות =960/(4-2) 480 שעות =1536/4 384 שעות 600 שעות 960 שעות 1536 1000 שעות 1600 שעות =4*640 2560 שעות 4096 =0.8*800 640 שעות =0.8*640 512 שעות * תפוקה מצטברת מוכפלת. כאשר מייצרים סדרה של מוצרים, אז 1= 100 יחידות תפוקה מצטברת. אך הזמן הממוצע ליחידה עד לתפוקה המצטברת הוא ל- 100 יחידות. ליחידה בממוצע: 1000/100=10 יחידות. מה קורה בין הערכים (ב- 3, 7)? 6, 5, יש למידה, אך אנו לא יודעים כי זה תפוקה מוכפלת. את זה נבין במקרה הכללי. מקרה כללי: שיעור הלמידה נאמד על ידי רגרסיה סטטיסטית חצי לוגריתמית של תשומות היחידה כפונקציה של מספרה הסידורי בייצור.

3 הנוסחה: y=ax b = Y היקף התשומה הממוצעת ליחידה עד לתפוקה המצטברת. ) עמודה 2 בטבלה). = a היקף התשומה לייצור היחידה הראשונה (העמודה השנייה, 1000 שעות). = x התפוקה המצטברת עבורה נחשב את y. (עמודה 1 בטבלה. אינדקס הלמידה ln LE = b ln e 2 דוג', היקף שעות העבודה הישירה לייצור יחידה ראשונה - 100 שעות. ר שיעו הלמידה 0.8 מה סה"כ השעות הדרושות לייצור 3 היחידות הראשונות? ממוצע ליחידה עד לתפוקה מצטברת: = 70 ln.8/ln2 3*100=Y 210=3* 70 T(3)=a*x b *x=ab b+1 = 210 לייצור 4 היחידות הראשונות: Y=1000*4 ln0.8/ln0.2 +1=640 T(4)=1000*4 ln0.8/ln0.2 +1=2560 האם הלמידה נעצרת בתפוקה כלשהי? כן, זה עקום ולא קו ישר. ביחידות הראשונות הלמידה היא גדולה ולכן הממוצע יורד. תשומה ממוצעת ליחידה עד לתפוקה מצטברת תפוקה מצטברת איך מוצאים את עקום הלמידה? T(10)=a*10 T(20)=a*20 b+1 =180 10 היחידות הראשונות עלו לי 100 ש"ח 10 היחידות הנוספות עלו לי 80 ש"ח (10/20) b+1 =10/18=5/9 (b+1)ln0.5=ln5/9 שאלה:

4 בחברה מסוימת שיעור הלמידה הוא 0.8, כאשר העלות הממוצעת ליחידה בסדרה הראשונה בת 2000 היחידות היא 72 ליחידה. קיימת אפשרות לשווק לחו"ל 2000 יחידות נוספות במחיר מכירה של 50 ליחידה. האם הדבר כדאי? עלות ייצור 2 סדרות ליחידה : *72 =0.8 57.6 230400 = 4000*57.6 (144000) 86400 =2000*72 עלות ייצור סדרה 1: עלות ייצור חברה 2: 86400/2000=43.2 נמוך מ- 50 לכן זה משתלם. שאלה: חברת המחר בע"מ קיבלה הזמנה לייצור 250 יחידות. מנתוני הייצור עולה כי העלות הממוצעת של מרכיב העבודה ליחידה בייצור 100 יחידות שיוצרו עד כה ונמכרו למזמין אחד, הינה. 6656 כמו כן, ידוע כי עלות מרכיב העבודה מתנהגת לפי עקום הלמידה: y=45000*x ln0.75/ln2 כיוון שהמפעל בתעסוקה מליאה, ניתן לספק את ההזמנה של 250 יחידות, רק אם יעבדו עובדי החברה שעות נוספות בתוספת עלות של 0.7 יחסית לשעת עבודה רגילה. 1. מה תהיה עלות העבודה הנדרשת לבצוע ההזמנה? 250 100 350 Y=45000*100 ln0.75/ln2 =6650 T(350)-T(100)=T(250) עלות ללא שעות נוספות: T(350)=45000*350 ln0.75/ln2+1-45000*100 ln0.75/ln2+1 =719537 1.7*719537 = 1223213 קבועים הנח עתה, כי ניתן לבצע את ייצור ההזמנה בעזרת עובדים זמניים. שיעור הלמידה כמו של הקבועים ועלות שכרם 0.9 מעלות השכר של הקבועים. מה תהיה עלות העסקת הזמניים בבצוע ההזמנה? האם כדאי להעדיפם?.2 הזמניים לומדים רק על ה- 250 יחידות: T(250)=45000*250 ln0.75/ln2+1 =1137647 1137647*0.9=1023882 זמניים העובדים הזמניים יותר משתלם. הנח עתה כי החברה צופה שבשנה הבאה תתקבל הזמנה נוספת לייצור 250 יחידות. בשנה הבאה צפוי שפל בהזמנות, כך שניתן יהיה לבצע את העבודה בעזרת העובדים הקבועים ללא תשלום השעות הנוספות. מה תהיה עלות העבודה הצפויה לייצור ההזמנה הנוספת על ידי עובדי המפעל בשנה הבאה תחת ההנחה שייצור הזמנת השנה שעברה היה על ידי העובדים הזמניים?.3 = 719537 T(350)-T(100)=T(250) בלי שעות נוספות.

5 הנח כי צפי ההזמנות לשנה הבאה ידוע כבר בתחילת השנה הנוכחית. האם וכיצד תשתנה תשובתך לסעיף 2? התשובה תשתנה בגלל הניסיון והלמידה..4 אפשרות 1: כאשר לא ידוע הצפי מראש: שנה ראשונה זמניים. שנה שנייה קבועים. 250 (סדרה 1) על ידי הזמניים 1023882 250 (סדרה 2) על ידי קבועים 719537 1743419 אפשרות 2: שנה ראשונה קבועים. שנה שנייה קבועים. 1223213 *513453 1736666 (250) 250 על ידי קבועים 250 (סדרה 2) על ידי קבועים *T(600)-T(350)=45000600 ln0.75/ln2+1-45000*350 ln0.75/ln2+1 =513453 עדיף שהקבועים ייצרו גם בשנה השנייה. שכר עידוד: אם קבעתי נורמה של 100 יחידות, אחרי תקופה קצרה, כולם יעברו את הנורמה בגלל הלמידה. נוצר מצב שכולם יקבלו חלק בחסכון שזה בעצם מהלמידה. בעקום הלמידה צריך לשים לב להתקדמות הלמידה. לעסק יש 2 סיכונים: א. סיכון פיננסי נובע ממבנה ההון. שיעור מס' 2 המנוף התפעולי

6 הון עצמי= הון, קרנות, עודפים. הון זר= עתודות, התחייבויות לז"א, התחייבות לז"ק. המנהלים מודעים לסיכון הפיננסי. ב. הון עצמי ככל שההון הזר גדול יותר, התלות בהון הזר גדלה, והסיכון לעצמאות החב' גדל הון זר סיכון תפעולי נובע ממבנה ההוצאות מבנה ההוצאות= סיווג ההוצאות להוצאות קבועות או משתנות. חזרה על נקודת איזון: נקודת איזון= נקודה שבה העסק לא מרוויח ולא מפסיד. xx מכירות תמחיר ישיר, גישת התרומה: משתנות (xx) xx תרומה (xx) קבועות xx רווח בנקודת איזון, הרווח הוא אפס. "כמה עלי למכור כדי להגיע לרווח אפס?" צריך תרומה שתהיה בגודל ההוצאות הקבועות כדי להגיע לרווח אפס. את נקודת האיזון נמצא או בשקלים או ביחידות. מכירות משתנות תרומה קבועות רווח מחיר מכירה ליחידה 10 6 4 אחוזים 100% 60% 40% BEP בשקלים 3000 (3000) - תחזית שולית 10000 (6000) 4000 (3000) 1000 TFC/MIR=3000/0.4=7500 ( )BEP= אם אמכור ב- 7500 אהיה בנקודת איזון. =7500 *10 =TFC/P-V=3000/4=750 BEPיחידות. נקודת איזון ביחידות: "כמה יחידות אני צריך כשכל יחידה תורמת, 4 כדי לכסות?" 3000 כדי לדעת את הרווח הנדרש: TFC+PR/MIR=(3000+1000)/0.4=10000 רווח נדרש בש"ח. 10000=10* TFC+PR/P-V=(3000+1000)/(10-6)=1000 רווח נדרש ביחידות. המנוף התפעולי: יחס התרומה לרווח התפעולי. מה גודלה של התרומה לעומת הרווח התפעולי? המנוף התפעולי עונה על השאלה: "בכמה אחוזים ישתנה הרווח התפעולי כתוצאה משינוי של אחוז במחזור המכירות?" מנוף = 4 : שינוי של 1% במחזור המכירות יבטא שינוי של 4% ברווח התפעולי. (1 מכירות משתנות תרומה גידול של 10% קיטון של 10% קיטון של 10% במכירות 900 (630) 270 בפועל: גידול של 10% במכירות 1100 (770) 330 תחזית 1000 (700) 300

7 (200) 70 (200) 130 (200) 100 קבועות רווח גידול של 30% קיטון של 30% מנוף : 3=300/100 אם המכירות / התרומה ישתנו ב- 1%, הרווח ישתנה ב- 3%. יחס זה נובע מגידול במחזור ולא משינויים בעלויות או במחיר המכירה. יחס המנוף מניח כי המחירים והעלויות קבועים והוא בודק את השפעת השינוי בכמות הנמכרת בלבד. שינוי זה לא מבטא כל התייעלות ונובע אך ורק מגידול או קיטון במחזור. מנוף גבוה מאוד יהיה כאשר החברה קרובה לנקודת האיזון שלה, במצב כזה, כל שינוי קטן בהיקף המכירות ישפיע באחוזים גדולים על הרווח התפעולי. יחס השינוי בתרומה לתרומה מתוקנת (יחס השינוי בתרומה): מבטא את השפעת השינויים במחירי המכירה ובעלויות המשתנות. יחס זה נובע משינוי בעלויות או במחירי מכירה, ואומר לנו מה השינוי ביחידות שעלינו לנקוב כדי להשיג את אותו רווח שהשגנו לפני השינוי במחירים. (2 *1140 (840) 300 (200) 100 מכירות משתנות תרומה קבועות רווח מחיר מכירה קטן ב- 5% 950 (700) 250 (200) 50 אחוזים 100% 250/950=26.4% תחזית 1000 (700) 300 (200) 100 כמה למכור יותר כדי להגיע לרווח של 100? TFC+PR/MIR= (200+100)/26.4%=1140 כמה יחידות צריך למכור כדי להגיע לרווח של 100? 20%= 250/(250-300) =תרומה עכשווית/(תרומה עכשוית-תרומה נדרשת) בדיקה: 20%=1140/950 ככל ששיעור התרומה מתוך המחזור הינו גבוה יותר, כך תוספת הכמות שתידרש על מנת לפצות על השינוי בתרומה תהיה קטנה יותר. דוג' שמשלבת בין שני היחסים: יש 2 חברות, הרווח התפעולי של כל חברה מליון. המנוף = 3 בשתי החברות. תרומה בחברה א' 20%, תרומה בחב' ב' 40%. הוצאות קבועות בכל חברה 2 מליון כמות נמכרת: חברה א' 150000 יחידות. חברה ב' - 75000 יחידות. מחיר מכירה ליחידה. 100 בפועל: P ירד ב- 2%, Q ירד ב- 2%, V עלה ב- 2% חברה ב' חברה א' 73500=0.98*75000 147000=0.98*150000 98=0.98*100 98=0.98*100 כמות נמכרת מחיר מכירה ליחידה חברה ב' 75000 יח' 100 ליח' תכנון חברה א' 150000 יח' 100 ליח'

8 7203000 14406000 7500000 פדיון 15000000 **(4498200) 2704800 (2000000) 704800 295200 30% *(11995200) 2410800 (2000000) 410800 589200 59% =0.6*7500000 (4500000) 3000000 (2000000) 1000000 3 שינוי מקור 98 100 מכירות (81.6) (80) משתנות 16.4 20 תרומה =0.8*15000000 (12000000) משתנות 3000000 תרומה (2000000) קבועות 1000000 רווח 3 מנוף ירידה ברווח ירידה באחוזים שיעור תרומה חדש: 80%*1.02=81.6%. 11995200=81.6%*147000000 שיעור התרומה החדש: 60%*1.02=61.2% 4498200=61.2%*7203000 ** מסקנות מהטבלה: שינויים מזעריים של 2% גרמו לירידה ברווח של 60%. זה נקרא "תוצא הפרפר". תוצא הפרפר= צירוף של שינויים קטנים במספר משתנים תפעוליים, שבמקרים רבים הם מעבר ליכולת התחזית והשליטה של המנהלים. השינויים יכולים להביא לשינוי של עשרות אחוזים ברווח התפעולי. הירידה ברווח של חברה ב' קטנה יותר, התרומה בחברה ב' היא 40% ובחברה א' 20%. ככל שיש לי תרומה גדולה יותר, השינויים שקורים הם קטנים יותר. "ככל ששיעור התרומה גדול יותר, הרגישות בשינוי ברווח קטנה יותר". ההסבר לירידה ברווח: חלק 1: נחשב את הירידה ברווח בלי להתחשב בירידה בכמות. (ירידה בתרומה, ללא התחשבות בירידה בכמות). חברה א': 15000000*98%=14700000 מכירות (12240000) =81.6%*150000 משתנות 2460000 תרומה (2000000) קבועות 460000 רווח כדי לפצות על הירידה ברווח, אנו צריכים להגדיל את המכירות ב- =2460/(2460-3000). 21.95% כדי לחזור ל 3000000 תרומה, בלי להתחשב בירידה בכמות. דרך נוספת למציאת שיעור התרומה ליחידה:

9 (16.4-20)/16.4=21.95% חלק 2: התחשבות בירידה בכמות. הגדלת המכירות ב- 150000*21.95%=32927 21.95%: 3000 (הירידה בכמות מ- 150 ל- 147). 35927 צריך למכור עוד 35927 כדי לחזור לרווח מליון. 35924*16.4=589200 הרווח החדש של חברה א'. חברה ב': 7350000=0.98*7500000 (4590000)=0.612*7500000 2760000 (2000000) 760000 (2760-3000) /2760 =8.69% (36.8-40)/36.8 =8.69% מכירות משתנות תרומה קבועות רווח יחס השינוי בתרומה: דרך נוספת: הגדלת המכירות ב- 8.69%: 6525000=8.69%*7500000 1500 (הירידה בכמות) 8025 8025000*36.8=295200 הרווח החדש של חברה ב'. המשך הדוג': V בפועל: P עלה ב- 2%, Q עלה ב- 2%, ירד ב- 2% חברה ב' חברה א' 76500=1.02*75000 153000=1.02*150000 102=1.02*100 102=1.02*100 7803000 15606000 **(4498200) *(11995200) 3304800 3610800 (2000000) (2000000) 1304800 1610800 304800 610800 30% 62% תכנון חברה ב' חברה א' 75000 יח' 150000 יח' 100 ליח' 100 ליח' 7500000 15000000 =0.6*7500000 =0.8*15000000 (4500000) (12000000) 3000000 3000000 (2000000) (2000000) 1000000 1000000 3 3 כמות נמכרת מחיר מכירה ליחידה פדיון משתנות תרומה קבועות רווח מנוף גידול ברווח גידול באחוזים שיעור התרומה החדש: 80%*0.98=78.4% 11995.2 =78.4% *153000 * 58.8% שיעור התרומה החדש: 60%*0.98= 4498.2=58.8*76500 **

10 העלויות הקבועות: כשיש שינויים חיוביים (לטובה), העלויות הקבועות נוטות לעלות. אך הגידול בקבועות לא נדרש כדי להשיג את השינויים החיוביים. הוא נובע מעלייה ברמת החיים של הפירמה. כאשר היקף הביקוש ובעקבותיו היקף הייצור פוחתים, מתקשה ההנהלה לאכוף את מלוא השינוי בעלויות המשתנות. כתוצאה מכך, הנסיגה ברווחי החברה חמורה יותר מהמתחייב. מכירות משתנות תרומה תחזית 10000 (6000) 4000 בפועל 20000 (12000) 8000 אחרי הצמיחה יש שפל, בעיקרון היינו אמורים לחזור לתחזית, אך זה לא יקרה אף פעם. ההוצאות הקבועות עלו, עלייה ברמת החיים, המשתנות לא ירדו לקצב הנכון (יש בהן מרכיב קבוע). התרגלו לרמת חיים גבוהה. בנוסף יש השפעה של המימון ) המנוף הפיננסי), משלמים יותר ריבית. שעור מספר 3 עצי החלטה/ הסתברות מה קורה כאשר יש מס' משתנים לא וודאיים? עצי החלטה= מושג בתורת קבלת החלטות, שמתאר את הכיוון הלוגי של אופן קבלת החלטה רציונלית. אנחנו מתארים את ההחלטות האלטרנטיביות בצורת ענפי עץ ורושמים לכל מצב את ההסתברות אם יקרה או לא יקרה.

11 מפת סימנים: צומת החלטה (נק' שבה מתקבלת החלטה). צומת אקראי (נק' שבה מתבצע ניסוי מקרי או מאורע מקרי). מעבר בין צמתים. ץ האלטרנטיבה הפחות טובה. שער. כל אלטרנטיבה שעוברת דרך השער הזה סופגת את מה שקורה שם. דוג', ביה"ס לנהיגה מחדש את צי הרכב שלו כל שנתיים. צי הרכב הנוכחי כולל 200 מכוניות. למנהל בית הספר ברור כי מס' התלמידים וקצב שיעורי הנהיגה תלוי במצב הכלכלי. יתכנו 3 מצבים כלכליים בשנתיים הבאות: צמיחה, מיתון או המצב הנוכחי. הסתברויות: מיתון- 30% צמיחה- 30% מצב נוכחי- 40% מיתון מצב כלכלי נוכחי צמיחה גודל צי רכב 250 400000 230000 (80000) 200 300000 250000 60000 150 250000 200000 120000 א. ב. כמה מכוניות על בית הספר לקנות? המנהל יכול להזמין ניתוח של המצב הכלכלי בשנתיים הבאות, מהו מקסימום המחיר שיהיה מוכן לשלם עבור ניתוח זה. צ 0.3 250 150 191 נ 0.4 200 120 0.3 צ 0.3 מ 300

12 200 208 0.4 נ מ 0.3 250 60 250 188 צ 0.3 נ 0.4 400 230 0.3 מ (80) א. התוחלת הערך הכספי הצפוי אם קונים 150 מכוניות. תוחלת = 208 : עדיף לקנות 200 מכוניות. ב. המנהל מזמין מחקר - EVPI ערך המידע המושלם. אם מקבלים מידע כמה צריך לשלם עבורו? עם מידע EMV 120=0.3*400 100 36 סה"כ = 256 הסתברות 0.3 0.4 0.3 תקבול 400000 250000 120000 פעולה ננקטת 250 מכוניות 200 150 תוצאה צמיחה נוכחי מיתון EVPI = EMV - EMV = 256-208 = 48 עם מידע בלי מידע דוגמא: חברה רוצה לשווק מוצר חדש ויודעת שהביקוש למוצר יכול להיות חזק, חלש או לא קיים. תקבול 200000 50000 (150000) ללא מחקר 0.4 0.4 0.2 הסתברות לביקוש עם מחקר (+) 0.5 0.72 0.24 0.04 ביקוש חזק חלש לא קיים (-) 0.5 0.08 0.56 0.36

13. 20000 עלות המחקר = חזק 0.4 חלש 0.4 70 ב ללא מחקר לא קיים 0.2 70 K20 לא לייצר לא מייצר 150 חזק 0.72 חלש 0.24 לא קיים 0.04 לייצר חיובית 0.5 שלילית 0.5 150 א. ב. 0 חזק (10) 0.08 חלש 0.56 לא קיים 0.36 מסקנה עדיף לייצר ללא מחקר. כמה יהיה מוכן לשלם עבור המחקר? ללא מחקר - 70 רווח. עם מחקר 75 נקבל בלי להתחשב בעלות של המחקר EVPI = 75-70 = 5 דוג': בשנת 2004 כמות שתימכר ב- 2004 הסתברות תרומה ליח' הסתברות

14 0.1 0.7 0.2 3 4 5 0.2 0.7 0.1 600 700 800 עלויות קבועות ב- 1000 2004: ש"ח. מהי תוחלת הרווח? 3 0.1 600 יח' 0.2 700 יח' 0.7 4 0.7 5 0.2 3 0.1 4 0.7 800 יח' 0.1 5 0.2 3 0.1 4 0.7 5 0.2 כמות תרומה קבועות הסתברות תוחלת תוחלת התרומה הרווח 600 3 1000 0.02=0.1* 0.2 36=0.02* 1800 16=0.02* 800 600 4 1000 0.14 336 196 600 5 1000 0.04 120 80 700 3 1000 0.07 77 700 4 1000 0.49 882 700 5 1000 0.14 350 800 3 1000 0.01 14 800 4 1000 0.07 154

15 800 5 1000 0.02 60 1 * 2829 ** 1829 2829 (1000) 1829 תוחלת התרומה קבועות תוחלת הרווח ** הסתברות הסתברות רווח מצטברת 0.01 0.01 14 0.03 0.02 16 0.05 0.02 60 כאשר יש משתנה רציף, תוחלת הרווח היא 1829, ניתן למצוא את סטיית התקן. דוג', יש אי ודאות בשנה הבאה לגבי התרומה. תרומה הסתברות קבועות הסתברות 0.1 3000 0.2 2 0.7 3500 0.6 3 0.2 4000 0.2 4 מה תוחלת נקודת האיזון? תוחלת נק' איזון נקודת איזון 2 0.2 =3000/2 1500 0.2*0.2*1500 30= 3 0.6 1000 60 3000 0.1 3500 4 0.2 2 0.2 750 1750 15 245

16 0.7 3 0.6 1167 4000 0.2 4 0.2 2 0.2 3 0.6 875 2000 1333 4 0.2 1000 סה"כ 1242.5 שיעור מספר 4 תורת האילוצים אילוץ= מגבלה. לא מאפשר לי לבצע מה שאני רוצה צוואר בקבוק. תורת האילוצים אומרת לנו בכמה לייצר כל מוצר כדי להגיע למטרה המקסימלית שלנו. אם אני מייצר רק מוצר אחד אז אין בעיה, נבדוק רק האם התרומה היא חיובית או שלילית. תרומה חיובית - נייצר. אם יש שני מוצרים, מתלבטים מה לייצר קודם, עושים תכנון ליניארי. אם יש יותר מוצרים תמיד יש אילוץ אחד שהוא יותר מהותי מהאחרים = תורת האילוצים. דוג', מפעל יכול לייצר 2 מוצרים: P,Q P Q P חי/ ' 100 90 VC משתנות חי/ ' 40 45

17 D ביקוש מקס' יח' 100 50 דקות תחנות 15 10 A 15 30 B 15 5 C 10 5 D מקסימום דקות שניתן לנצל בתקופה בכל תחנה 2400 דקות. קבועות 6000 הבעיה, כמה לייצר כדי להגיע לרווח מקסימלי? שלב 1: נבדוק האם תרומה היא חיובית. P Q P מחיר 90 100 ( 45) ( 40) - VC משתנות 45 60 התרומה חיובית, לכן נייצר את שניהם. השאלה: כמה לייצר מכל אחד. שלב 2: בדיקת האילוץ. תחנות D C B A ביקוש מוצר 250 250 1500 500=10* 50 50 Q 1000 1500 1500 1500 100 P 1250 1750 3000 2000 דקות נדרשות 2400 2400 2400 2400 דקות זמינות מסקנה: אי אפשר לייצר את כל הביקוש בגלל תחנה B, זה האילוץ. לפי התרומה למוצר, נעדיף לייצר את מוצר Q (התרומה שלו גבוהה יותר). נבדוק מה יקרה אם נייצר קודם את מוצר Q. P Q זמן 2400 דקות (סה"כ) (1500) דקות 900 דקות 15 דק' חי/ ' P 60 יח' מוצר P 60 50 יחידות 45 60 תרומה ליחידה 2700 3000 תרומה 5700 (6000) סה"כ תרומה קבועות (300) הפסד התוצאה גרועה. לא הולכים לפי תרומה ליח' כשיש צוואר בקבוק, אלא לפי תרומה לאילוץ.

18 שלב 3: תרומה לאילוץ. P Q תרומה ליחידה 45 60 דקות ליחידה באילוץ 15 דקות 30 דקות 3 2= 60/30 תרומה לדקת אילוץ מסקנה, נייצר קודם את מוצר P, כי התרומה לדקת אילוץ גדולה יותר. שלב 4: דירוג (מחליטים מה לייצר קודם). נייצר קודם את מוצר P, ואח"כ את מוצר Q. שלב 5: תמהיל הייצור (כמה לייצר מכל מוצר). P Q זמן 2400 דקות (סה"כ) (1500) דקות 900 דקות 30 דק' חי/ ' Q 30 יח' מוצר Q 100 30 יחידות 45 60 תרומה ליחידה 4500 1800 תרומה 6300 (6000) סה"כ תרומה קבועות 300 רווח * עם תמהיל ייצור נכון מקבלים תוצאות אחרות לגמרי. שיטת האילוצים: השיטה מתמקדת בצווארי בקבוק (אילוצים) וכיצד להשיג את המטרה (תרומה מקסימלית)באופן מרבי בהתחשב באילוץ של צוואר הבקבוק. מדובר בייצור שיש בו תחנות. עקרונות: יש לאזן את הזרימה בין תחנות הייצור ולא את כושר הייצור. המקום היחיד שבו יש להפעיל את מלוא כושר הייצור הוא בצווארי בקבוק (תחנה B). הפעלה של כל משאבי המפעל אינה תמיד החלטה טובה. שעה שנחסכה בגורם ייצור בלתי מוגבל, לא תשנה את היקף התפוקה וזאת בגלל שהאילוץ נמצא במקום אחר. שעה שאבדה בצוואר הבקבוק היא שעה שאבדה למפעל כולו. צווארי הבקבוק הם שמכתיבים את קצב הייצור ברמות המלאי, הכל אחד משלבי תהליך הייצור, כלומר יש לייצר בקצב של התחנה המגבילה ולהשאיר לפניה מלאי קטן. הטיפול בעקיפות: כשיש צוואר בקבוק בייצור, יש להקצות את העקיפות לפי ניצול צוואר הבקבוק (לפי התחנה המגבילה). בניגוד לתמחיר המסורתי בו הקצנו את העקיפות לפי בסיס העמסה (משתנה נפח) של כלל המפעל. את העקיפות לא נעמיס לפי כל שעות העבודה, על ידי כך שנייקר את עלות השימוש בצווארי הבקבוק, מנהלים ברמות הביניים לא ישתמשו בו לעבודת סרק.

19 הערכת המלאי: המלאי מוצג כעלות חומר הגלם בלבד. ייצור למלאי לא מעלה את ערכו. כל השאר ילך לדוח רווח והפסד. *לא תמיד צוואר הבקבוק זה הדבר היקר (שעות עבודה, מכונה, אדם). מי שמפריע לייצר בתפוקה מקסימלית הוא צוואר הבקבוק. דוג', יש קבלן שאפשר למסור לו את מה שאי אפשר לייצר. כעיקרון, תמהיל הייצור יכול להשתנות, לא חשוב לי להרוויח כמה שיותר מהקבלן, אלא חשוב לי להרוויח בסה"כ יותר. במפעל מייצרים 3 מוצרים: א, ב, ג. א ב ג חי 100 150 210 ביקוש לשבוע (' ) 130 150 190 P מחיר מכירה 80 84 120 VC משתנות מחיר קבלן 120 114 155 תחנות דקות 13 4 2 1 18 12 15 2 10 6 4 3 סה "כ דקות 41 22 21 לשבוע יש 3750 דקות לכל מכונה. עלויות קבועות. 18000 הבעיה, מה למסור לקבלן אם יש לי אילוץ? שלב 1: נבדוק האם תרומה היא חיובית. א ב ג P מחיר 130 150 190 ( 80) ( 84) ( 120) VC משתנות בכל המוצרים יש תרומה חיובית. שלב 2: בדיקת האילוץ. 50 66 70 תחנות 3 2 1 ביקוש מוצר 840 3150 420=2* 210 210 א 900 1800 600 150 ב 1000 1800 1300 100 ג

20 2740 6750 2320 דקות נדרשות 3750 3750 3750 דקות זמינות מסקנה: תחנה 2 היא צוואר הבקבוק. שלב 3: יחס עלות ההוספה. במקום לחשב תרומה לאילוץ, נחשב את "יחס עלות ההוספה". כמה עלויות למוצר צריך להוסיף בגלל שנותנים לקבלן לייצר? איפה שאני מוסיף יותר עלויות, לא משתלם לי לתת לקבלן. מוצר עלות עלות קבלן משתנה עלות ההוספה דקות נדרשות ליח' באילוץ 2 יחס עלות ההוספה 2 = 35/15 א 2.33 15 35 155 120 ב 1 2.5 12 30 114 84 ג 3 2.22 18 40 120 80 כדאי לתת לקבלן לייצר ראשון את מה שאני מפסיד הכי מעט מוצר ג'. דרוג ייצור עצמי הסבר נוסף לעלות ההוספה (לא נדרש): ייצור עצמי קבלן א ב ג א ב ג מחיר מכירה 130 150 190 130 150 190 120 114 155 80 84 120 VC תרומה 10 36 35 50 66 70 דקות בתחנה 18 12 15 18 12 15 תרומה לדקה 0.56 3 2.33 2.78 5.5 4.67 ( 0.56) ( 3) (2.33 ( תרומה לדקת קבלן 2.22 2.5 2.343 הפסד תרומה שלב 5: תמהיל הייצור (כמה לייצר מכל מוצר). דקות מגבלה רווחי תיווך תרומה סה "כ קבלן ייצור מוצר (תרומת קבלן) עצמי 3750 דקות 2800=80*35 9100=130* 70 210 210-130 א (1800=150*12) 1950 לייצור א+ג - 9900=150* 66 150 80=130-150 ב 15 מוצר א 10*100=1000-100 100 - ג 130 יח' א 3800 19000 סה "כ 22800 (18000) 4800 סה"כ דקות קבועות רווח פתרון התרגיל בצורת התמחיר המסורתי:

21 העמסת העלויות העקיפות על היחידות. כדי לזקוף את העקיפות למרכז העלות, נשתמש בשיטת התמחיר. תמחיר מסורתי - גישת העלות הכוללת: עקיפות משתנות סה "כ מוצר דקות 33.60=21* 120 21 א החלטה קבלן סה "כ עלות 155 153.6 1.6 ייצור עצמי ב 114 119.2 35.2 84 22 קבלן ג 120 145.6 65.6 80 41 קבלן לצורך קבלת ההחלטה התחשבתי בעלויות העקיפות, שבתורת האילוצים לא התחשבנו כלל. תמהיל הייצור (כמה לייצר מכל מוצר). רווחי תיווך תרומה סה "כ קבלן ייצור עצמי מוצר (תרומת קבלן) - 14700=210* 70 210-210 א 5400-150 150 - ב 1000=100*10-100 100 - ג 6400 14700 סה "כ 21100 (18000) 3100 סה"כ דקות קבועות רווח בתמחיר המסורתי, התרומה נמוכה. אני לא מחפש רווחי תיווך גדולים יותר, אלא רווח כולל גדול יותר. רווחי תיווך תורת אילוצים 3800 רווחי תיווך תמחיר מסורתי 6400 התמחיר המסורתי פחות טוב. גישת העלות הכוללת לוקה ב- 2 חסרונות בסיסיים: 1. הגישה משתמשת בנתון של הוצאות התפעול הקבועות (18000 ), שהיא לא רלוונטית לפתרון הבעיה. 2. גישה זו מתעלמת מ- 2 משתנים שהם כן רלוונטיים לפתרון והם: עלות ההוספה לקבלן וניצול נכון של צוואר הבקבוק. כדי לקבל רווח גדול יותר נשתמש בתורת האילוצים. תמחיר סגולתי מתמקדת בטיפול בצווארי בקבוק ובדרכים להתגבר עליהן, כלומר כיצד להשיג תשואה מקס' בהתחשב באילוץ. על מנת לפעול בצורה נכונה יש לזכור את שני העקרונות הבאים: א) יש לאזן את הזרימה בין תחנות הייצור ולא את כושר ההיצור. ב) המקום היחיד שבו נפעיל את כל המשאבים יהיה צוואר הבקבוק.

22 שעה שנחסכה בגורם ייצור בלתי מוגבל לא תביא ליעילות כיוון שהתפוקה תישאר באותו היקף שהיה קודם. מנגד שעה שאבדה בצוואר הבקבוק היא שעה שאבדה למפעל כולו גם אם אנו יעילים בתחנות האחרות. רו"ח סטאז'ר ביקורת 4 12 מקצועות 1 1 מיסים 1 1 מזכירות 4 פקידות 0 שכ"ע עבור 100 שעות בחודש רו"ח $5000 סטאז'ר $1500 פקידה $1500 עלויות קבועות $3800 בסיס העמסה: עלות עבודה ישירה תעריף העמסה גישה מסורתית עקיפות 3800$+4*1500$+2*5000$+2*1500$=22800$ ישירה 4*5000$+12*1500$=38000$ תעריף העמסה 22800/38000=0.6 תעריף רו"ח ביקורת 5000$*1.6/100=80 תעריף סטאז'ר ביקורת 1500$*1.6/100=24 תעריף העמסה - תורת האילוצים צוואר הבקבוק במקרה זה הוא רו"ח, כיוון שיש מעט יותר ממנו ובלעדיו אי אפשר לייצר עבודה רק על רו"ח נעמיס. 107$=(4*100)/22800+50$ - שעת רו"ח ביקורת העמסה - 15$ שעת סטאז'ר ביקורת נתונים תיק א רו"ח 30 סטאז'ר 70 תיק ב 42 30 גישה מסורתית תיק א 30*80+70*24=4080$

23 תיק ב 42*80+30*24=4080$ תורת האילוצים תיק א 30*107+70*15=4260$ תיק ב 42*107+30*15=4944$ דוגמא מפעל לוין בע"מ מייצרים 3 מוצרים ב- 3 מחלקות. שבוע עבודה בכל מחלקה הוא 3750 דקות עלויות קבועות לשבוע 18000 C 100 130 80 13 18 10 B 150 150 84 4 12 6 A 210 190 120 2 15 4 ביקוש לשבוע יח' מחיר שוק עלות ישירה זמן ייצור מחלקה 1 מחלקה 2 מחלקה 3 בדיקת מגבלה מחלקה 1 210*2=420 A 150*4=600 B 100*13=1300 C סה"כ 2320 2320<3750 מחלקה 2 210*15=3150 A 150*12=1800 B 100*18=1800 C סה"כ 6750 3750<6750 מחלקה 3 210*4=840 A

24 חשבונאות ניהולית מתקדמת 2008 150*6=900 B 100*10=1000 C סה"כ 2740 2740<3750 C B מחלקה 2 A 130 150 190 תמורה (80) (120) (84) עלות ישירה 50 66 70 תמורה 18 12 15 זמן מגבלה 2.78 5.5 4.67 תרומה סגולית מסקנה: קודם לייצר את B אח"כ את A ובסוף את C תמהיל הייצור 150*12=1800 B A 3150=15*210 לא ניתן הכל לכן רק 130 יח' 1950=15*130 סה"כ 3750 p.n. 1950 חישוב הרווח תרומה = 150*66+130*70=19000 קבועות = (18000) רווח = 1000 < עוברים מייצור לתיווך משתנות עצמי מחיר קבלן משנה > הקבלן הולך הביתה מחיר המכירה מחיר קבלן משנה < מחיר המכירה < מחיר הקבלן משתנות עצמי קיים קבלן משנה בע"מ המוכן לייצר כל כמות ממוצרים B,A וC לפי מחירון 155 A 114 B 120 C מחלקה 2 C B A 120 114 155 (80) (84) (120) 40 30 35 18 12 15 תמורה עלות ישירה תמורה זמן מגבלה

25 2.22 2.5 שיעור ההוספה 2.33 כל דקה שהקבלן יחסוך לי אם הוא מייצר A משלמים 2.33 במקרה זה עדיף לייצר את B לאחר מכן את A ולבסוף את C זהו מקרה ספציפי, סדר העדיפות בדרך כלל ישתנה. תמהיל הייצור במקום 210 יח' שבעיקרון ניתן לייצר 150*12=1800 B P.N. זהו 130*15=1950 A סה"כ 3750 תמהיל הייצור A 130 יח' בייצור עצמי ו- 80 בייצור קבלן B 150 יח' בייצור עצמי C 100 יח' בייצור קבלן חישוב הרווח 150*66+130*70=19000 80*(190-155)+100*(130-120)=3800 (18000) 4800 תרומה עצמית תרומה קבלן משנה קבועות סה"כ תרגיל 2 שעות מכונה מחלקה 1 אלפא 500*2=1000 ביתא 400*1=400 גמא 1000*2=2000 סה"כ 3400 3000<3400 מחלקה 2 אלפא 500*1=500 ביתא 400*1=400 גמא 1000*2=2000 סה"כ 2900 2900<3100

26 מחלקה 3 אלפא 500*2=1000 ביתא 400*0=0 גמא 1000*1=1000 סה"כ 2000 2000<2700 מחלקה 4 אלפא 500*2=1000 ביתא 400*2=800 גמא 1000*1=1000 סה"כ 2800 2800<3200 שעות עבודה מחלקה 1 אלפא 500*2=1000 ביתא 400*1=400 גמא 1000*2=2000 סה"כ 3400 3400<3700 מחלקה 2 אלפא 500*3=1500 ביתא 400*2=800 גמא 1000*2=2000 סה"כ 4300 4300<4500 מחלקה 3 אלפא 500*3=1500 ביתא 400*0=0 גמא 1000*1=1000 סה"כ 2500

27 2500<2750 מחלקה 4 אלפא 500*1=500 ביתא 400*2=800 גמא 1000*1=1000 סה"כ 2300 2300<2600 מחלקה 1 גמא ביתא אלפא 167 123 196 מחיר מכירה (17) (13) (7) משתנות (38) (51) (66) עבודה (20) (25) משתנות בייצור (27) (4) (2) (3) משתנות 70 50 93 תרומה 48000=4*12000 קבועות תרומה זמן מגבלה תרומה שולית אלפא ביתא גמא 70 50 93 2 1 2 35 50 46.3 ביתא הכי עדיף, אח"כ אלפא ולבסוף גמא תמהיל הייצור ביתא 400*1=400 אלפא 500*2=1000 800*2 - p.n. 1600 גמא - סה"כ 3000 חישוב התרומה תרומה 400*50+500*93+800*70=122500 קבועות (48000) רווח 74500 סעיף ב שעות מכונה נדרשות 200=2*100

28 ויתור 100=200/2 בכדי לייצר עוד 100 יח' גמא צריך לוותר על 100 יח' אלפא התרומה 122500=X*70+100*93+800*50+400*400 X=93 צריך לפחות תרומה של 93. מחיר גמא לייצוא עלות משתנה 97=167-70 תרומה נדרשת 93 190 חישוב שיעור ההוספה גמא ביתא אלפא 150 103 129 מחיר קבלן (97) (103) (73) עלות משתנה 53 30 26 הוספה 2 1 2 זמן מגבלה 26.5 30 שיעור ההוספה 13 על כל שעה שהקבלן חוסך אם הוא עושה את אלפא משלמים 13 קודם ביתא אח"כ גמא ולבסוף אלפא תמהיל הייצור ביתא 400*1=600 גמא 1000*2=2000 300*2 אלפא 400 p.n. סה"כ 3000 אלפא 300 יח' בייצור עצמי ו- 200 יח' קבלן משנה ביתא 400 יח' בייצור עצמי גמא 1000 יח' בייצור עצמי תרומה עצמית 117900=93*70+300*50+1000*400 תרומת קבלן 13400=(196-129)*200 קבועות (48000) רווח 83300 סעיף 4

29 המגבלה היא שעות מכונה ולא בשעות עבודה ולכן תוספת גורם ייצור שהוא לא צוואר בקבוק לא משנה במאום את רווחי המפעל. שיעור מספר 5 מודל המלאי פירמה מחזיקה מלאי בגלל 2 סיבות: 1. לאפשר ייצור רציף. 2. מטעמי ספקולציה לא נדבר על זה בקורס הזה. בנושא של החזקת המלאי יש 2 כיוונים מנוגדים: 1. אני מעוניין להחזיק כמה שפחות מלאי (יש פחות הוצאות מימון, צריך פחות שטח אחסנה, נשלם פחות פרמיות ביטוח, יותר קלקולים, התיישנויות). 2. אני מעוניין להחזיק כמה שיותר בגלל שאני לא רוצה לאבד את המוניטין, עלות ההזמנה (ההובלה) של המלאי נמוכה יותר כשמזמינים יותר. בנוסף, יש הנחה על גודל הכמות. במודל המלאי יש מספר הנחות: יח' מלאי 1 2 3 זמן ימים צריכה ליניארית זה המודל הראשוני: מודל המסור. פירוט הגרף: 1. מלאי מקסימלי (למחרת מתחילים לצרוך). 2. נקודת הזמנה אני מזמין את הסחורה, בהנחה שבמהלך הימים עד שתגיע הסחורה החדשה אני אשתמש במה שיש במחסן. 3. מלאי ביטחון עם הזמן, הסחורה הולכת ויורדת במחסן. עלות רכישה ליחידה קבועה. מלאי ביטחון הוא גודל קבוע..1.2.3 עלות תוספתית= עלות הקשורה לעתיד (ולא לעבר) ומבטאת את הסכום המשתנה של העלויות בין בחירת אלטרנטיבה אחת לעומת האחרת. תוספת עלויות בין 2 רמות. מה תוספת העלויות שאני אוסיף בגלל שהחלטתי לייצר יותר? העלות התוספתית, היא העלות הרלוונטית לקבלת החלטות. ההבדל בין עלות תוספתית לעלות משתנה: הן לא שוות. עלות משתנה זה פונקציה של פעולות. עלות תוספתית זה פונקציה של קבלת החלטות. מה תוספת העלויות בגלל החלטה שאני אקבל בעתיד.

30 גודל הזמנה כלכלי: E.O.Q המודל עוסק בגודל ההזמנה הכלכלי ועונה על השאלה "מה יהיה גודל ההזמנה שיביא אותי למינימום עלויות בנושא ניהול המלאי?"."מה התדירות שבה תוזמן ההזמנה?". בגרף הרווח בין הירידה לעלייה (גודל התדירות). ככל שהתדירות גדולה יותר, גודל ההזמנה יהיה קטן יותר. פרמטרים הקשורים למודל: =TC סה"כ העלויות, משתנה תלוי. X=Q* = גודל ההזמנה. = E.O.Q מקרה פרטי של X. גודל ההזמנה שיביא אותי למינימום עלויות בניהול המלאי. = D ביקוש לחו"ג ביח' למשך התקופה. = P עלות יח' נרכשת לחומר גלם. (במודל המקורי, העלות קבועה. אין הנחה לגודל ואין הנחה מסחרית). = F עלות קבועה להזמנה. אם אני מזמין את כל המלאי בפעם אחת, יש לי עלויות שיגדלו אם אני אזמין פעמיים- יעלה כפול. (נהג, דלק...). עלות תוספתית להזמנה. כל אותם עלויות המשתנות עם השינוי במספר ההזמנות. עלויות אשר לא משתנות עם מספר ההזמנות, הן לא רלוונטיות למודל. = V עלות אחזקת יחידת מלאי, למעט מלאי בטחון. ההנחה, שמלאי הביטחון הוא גודל קבוע. העלות הזו כוללת עלות גלויה כמו הוצאות אחסון, התיישנות, שבירה. בנוסף, כוללת גם עלות סמויה עלות אלטרנטיבית, עלות על ההון. יש מקרים שנותנים לי את V באחוזים כאחוז מעלות הרכישה. = S כמות ביחידות של מלאי הביטחון. = C עלות ליחידה של מלאי הביטחון (אחזקה, רכישה...). TC= P*D+S*C+D/X*F+X/2*V נוסחה: TC=(Q*x C*V)/2 + (D*p)/Q* Q*= ((2*p*D)/(C*V)) פירוט מרכיבי הנוסחה: = P*D עלות רכישה שקועה. עלות רכישת חומר גלם במשך התקופה. האם זו עלות תוספתית? לא, כי הגודל של ההזמנה לא ישנה את עלות הרכישה. זו לא עלות רלוונטית, אלא זו עלות שקועה. = S*C עלות מלאי ביטחון, עלות שקועה. = D/X מס' הזמנות בתקופה. = D/X*F עלות תוספתית, סה"כ העלות התוספתית הכרוכה בהפקת ההזמנות לתקופה. (ההזמנה). 2/X = ממוצע מלאי ללא מלאי הביטחון. = X/2*V עלות החזקת המלאי. בנוסחה יש 2 עלויות שהן שקועות לא רלוונטיות לקבלת החלטות. העלות הרלוונטית לקבלת החלטות היא העלות התוספתית. TC : X=(2FD/V) 0.5 = E.O.Q אם נגזור את המשוואה לפי X: לא חובה לגזור. המשמעות של הנגזרת: כשעלות האחזקה = לעלות ההזמנה, הרי שאני נמצא בגודל הזמנה כלכלי. D/X*F = X/2*V X= (2FD/V) 0.5

31 דוג', הביקוש ביח' (D) לשנה: 100000. עלות קבועה להזמנה (F): 2. עלות ממוצעת של החזקת יח' מלאי (V): 5% ממחיר הרכישה. עלות יח' נרכשת (P): 2. גודל ההזמנה (X) מס' הזמנות (D/X) מלאי ממוצע (X/2) עלות ההזמנה (D/X*F) סה"כ עלות אחזקה (X/2*V) סה"כ עלות רלוונטית 5002 5000=2*5%* 100000/2 2 50000= 100000/2 1 100000 2504 2500 4 25000 2 50000 520 500 20 5000 10 10000 200 100 100 1000 50 2000 250 50 200 500 100 1000 425 25 400 250 200 500 אסור להסיק מהטבלה, ככל שגודל ההזמנה קטן העלות הרלוונטית קטנה יותר, זה רק עד נקודה מסוימת. יש נקודת מינימום. בשורה המסומנת בצהוב יש שוויון בין עלות ההזמנה לעלות ההחזקה, זו נקודת המינימום. עלות החזקת המלאי היא הנמוכה ביותר. אם אני אזמין כל פעם 2000 יח', עלות ניהול המלאי תהיה רק 200 לתקופה (לשנה). E.O.Q =(2FD/V) 0.5 = (2*2*100000/2.5%)=2000 כדי למצוא את עלות ההזמנה וההחזקה חייבים את גודל ההזמנה. רק במקרה אחד (פרטי), ניתן לדעת את גודל ההזמנה. מודל המלאי בגרף: עלויות החזקה חיבור הגרפים 200 100 2000 הזמנה גודל הזמנה

32 מסקנות מהגרף: ככל שגודל ההזמנה גדול יותר, עלות ההזמנה קטנה. ככל שגודל ההזמנה גדול יותר, עלות ההחזקה גדלה. זה המודל הראשוני. X/2*V D/X*F עלות החזקה: עלות הזמנה: בגודל הזמנה כלכלי: X/2*V = D/X*F כדי למצוא עלות הזמנה, אני חייב לדעת את גודל ההזמנה. לגודל הזמנה כלכלי עלות ניהול מלאי תהיה הנמוכה ביותר. כדי למצוא עלות החזקה או הזמנה, חייבים לדעת את גודל ההזמנה. רק במקרה אחד אני יכול לדעת את העלויות מבלי לדעת את גודל ההזמנה כשאני נמצא בגודל הזמנה כלכלי. מדוע? נניח שנרצה למצוא עלות החזקה: X/2*V כשאני בגודל הזמנה כלכלי, זה מקרה פרטי של X, אז נוכל לרשום: 0.5 0.5 X/2*V = (2FD/V) *V= (FDV/2) 2 0.5 100 =(2/(0.05*100000*2)) 0.5 200 =(2/FDV) *2 נציב לפי התרגיל הקודם: אם נרצה למצוא הזמנה + החזקה: נכפיל ב- 2, כיוון שגובה עלות ההחזקה שווה לגובה עלות הזמנה. יש לזכור שזה מתקיים רק כשאנחנו בגודל הזמנה כלכלי. דוגמא חנות למוצרי מחשב "לוין צ' פי " בע"מ מוכרת מדיות לצריבה ללקוחות. החברה רוכשת את המדיות מספק חיצוני לפי 14 ש"ח לקופסא. הביקוש השנתי למדיות עומד על 13000 קופסאות לשנה. קצב הביקוש השבועי 250 קופסאות לשבוע. עלויות החזקת המלאי הם 5.2 לקופסא לשנה. עלויות קבועות להזמנה 250 להזמנה. זמן האספקה שבועיים. מה יהיה גודל ההזמנה האופטימלי? Q*= ((2*200*13000)/(5.2))=1000 מה תהיה עלות ניהול המלאי בתנאי אופטימום? Tc=(13000*200)/(1000)+(1000)/(5.2*2)=5200 2600 2600 מה תהיינה מספר ההזמנות בשנה?

33 מס' ההזמנות בשנה 13=13000/1000 מה תהיה נק' חידוש ההזמנה? 250*2=500 כל שבועיים נגמרים 500, זמן אספקה שבועיים ולכן נק' חידוש ההזמנה הינה = 500 שבועיים הנחה: עלות ההזמנה היא 242 ולא 200 מה הנזק לחברה? Q*= ((2*242*13000)/(5.2))=1100 Tc=(13000*242)/(1100)+(1100*2)/(5.2)=5720 Tc=(13000*242)/(1000)+(1000*2)/(5.2)=5746 (26) זהו הנזק לחברה הנח כעת כי קצב הביקוש אינו קבוע אלא מוגדר לפי ההתפלגות הבדידה שלהלן, עלות הזמנה 200 ביקוש דו שבועי 200 300 400 500 600 700 800 הסתברות 0.06 0.09 0.2 0.3 0.2 0.09 0.06 עלות המחסור 4 ליח' ההזמנות הינן בלתי תלויות זו בזו. מצד אחד הסיכון להיחשף למחסור ומצד שני עלויות החזקת מלאי מיותר. עלות אחזקה 0 100*5.2=520 200*5.2=1040 סה"כ 1040 936 936 2912 988 624 1612 1352 עלות מחסור 100*4*0.2*13=1040 200*4*0.09*13=936 300*4*0.06*13=936 100*4*0.09*13=468 200*4*0.06*13=624 100*4*0.06*13=312 ביקוש צפוי 600 700 800 700 800 800 מלאי בטחון 0 0 0 100 100 200 1560 300*5.2=1560 300 מקסימום החשיפה שנסכים מלאי בטחון של 200.

34 שיעור מספר 6 תקופת הייצור המודרנית מודל TQM ניהול האיכות תקופת הייצור המודרנית מתחלקת ל- 3 חלקים: = T.Q.M ניהול..(JUST IN TIME) תמחור = J.I.T = A.B.C ייצור..1.2.3 ניהול T.Q.M,תמחור J.I.T ייצור A.B.C מה שמאפיין תקופה זה, זה שהפכנו משוק של מוכרים לשוק של קונים. לפני כן, אם היה לי מספיק טכנולוגיה, מה שהייתי מייצר הייתי מוכר. מי שהיה לו את ההון והכסף הוא זה ששלט. בתקופת הייצור המודרנית, הקונה הוא זה שמשפיע. הקונים שולטים במוכרים ולא ההפך. מה הסיבות לכך שהפכנו משוק של מוכרים לשוק של קונים? בשנות ה- 80, היה ברור שהחלו לחול שינויים שגרמו לכך שבאופן מובהק הפכנו לשוק של קונים. 1. העולם הפך לכפר גלובלי הפכנו להיות כל העולם כמדינה אחת. נהייה מצב שמייצרים במדינה אחת, אורזים במדינה אחרת ומוכרים בארץ אחרת. 2. מהפכת המידע כיום, המידע קיים לכל, רשתות תקשורת... יש לי מספיק מידע לראות תופעות עסקיות, הכל בזמן אמיתי. 3. הפסקת המלחמות- בכל ההסטוריה יש כיבושים ומלחמות. המלחמות פסקו באופן מסורתי. ברגע שפסקו המלחמות זה הביא לירידה בביקוש לייצור מוצרים ביטחוניים. הדבר הביא לעודף קיבולת משמעותי בפיתוח הייצור. 4. כושר ייצור זול גורם לשוק של קונים. כאשר יורד הביקוש וההיצע גדל, הייצור מוזל. בכדי שחברות ישרדו, היה צריך לעשות שינוי. כדי שהמוצר ישרוד, היה צורך בהתייעלות, בדרישה למחירי תחרות, איכות מוצרים גבוהה יותר ואיכות תפוקה טובה יותר בכל דרגות המפעל. צריך קיצור זמן התגובה. כלומר, להבין את רחש הלבבות של הקונים ולבצע במהרה. כל זאת מאפיין את ההפיכה לשוק של קונים. שיפור איכות הביצוע של הפונ' השונות. מכאן האיכות הכוללת מתייחסת גם לתהליכי השיווק, האספקה, השירות ללקוח והלוגיסטיקה תוך יצירת קשר בין כל המגזרים בארגון על דרגיהם ותפקידיהם השונים, בכדי להוביל למוצר סופי שיעמוד בקריטריונים לאיכות של קהל הצרכנים. מדדי ביצוע

35 התאמה לצרכי המשתמש התאמה למפרט עד כמה המוצר הסופי דומה למוצר שתוכנן ייצור במינימום שונות יודע איך המוצר יתקבל אותו גימור ביצוע נכון בניסיון ראשון לא ניסוי וטעיה (1 (2 (3 (4 JUST IN TIME = J.I.T פילוסופיה של טכניקת ייצור לקיצור זמני תגובה, להקטנת מלאים ולמניעת בזבוזים במערכת. זה למעשה מכוון לדרישת הקונים. הוא עוסק בחיסול של הבזבוז. בזבוז = כל תהליך שאין לו ערך מוסף. דוג', שינוע של המלאי. הספק מביא את חומר הגלם בזמן, היצרן מייצר רק מה שהוא צריך בזמן קיומו של הצורך, הכל נעשה בדיוק בזמן. המייצר עובר מתחנה לתחנה בתוך המפעל רק כשהוא דרוש. זו הכוונה של.J.I.T העקרונות של :J.I.T מפעלים ממוקדים: מיקודם מתבטא בעובדה שהם מכילים מספר מוגבל של קווי ייצור המפיקים מספר מסוים של מוצרים בכמויות בינוניות ובמחזוריות גדולה. :SET UP זמני כוונון. כלומר, מכוונים את המכונות לייצור מחדש של מוצרים שונים וכמויות שונות. לפני J.I.T היינו מייצרים כמות גדולה, היינו מכווננים פעם אחת. כיום, אנו מייצרים סדרות קטנות יותר. כיוונים רבים יותר. למה אני מייצר מעט? אני רוצה לשרוד, להיות יותר גמיש, לייצר רק כשרוצים, כשיש ביקוש וכמה שצריך. ב- J.I.T המפעל מייצר מנות קטנות, כתוצאה מכך, זמני ההכנה של המכונות עורכים זמן רב ביחס לזמן הייצור ולכן יש הכרח לקצרם. קיצור הזמנים נעשה על ידי מעבר מכוונון פנימי המחייב עצירת מכונות לכוונון חיצוני הניתן לביצוע במקביל לפעולת המכונות. טכנולוגיה קבוצתית: זו פילוסופיית ייצור המתבססת על קיבוץ משפחות מוצרים ומכונות לקבוצות המהוות תאי ייצור. תאי ייצור = כל תא אמור לייצר מוצר מתחילתו ועד סופו. הטיפול בכל תא ייצור באופן נפרד מפשט את תהליך הייצור. תקלה במכונה יוצרת בעיה בתא ייצור אחד ולא בכל המפעל ומאפשרת המשך עבודתם של תאי הייצור האחרים. ניתוב החלקים (חומרי גלם...) הופך לפשוט יותר, החלקים מופנים לתא ייצור אחד ולא צריכים לעבור ממחלקה למחלקה על פני כל המפעל. זה מונע תורים והמתנות. מלאי: המלאי הינו מקור לבזבוז. המלאי היקר ביותר והבעייתי ביותר הוא מלאי תוצרת גמורה. אם גמרתי לייצר ולא מכרתי, המלאי נמצא במחסן וזהו סיכון. המלאי הקשה ביותר לשליטה זהו מלאי בתהליך. ב-,J.I.T אם נקטין את המנה, זה יאפשר את הקטנת המלאי בתהליך, גורם לשיפור בתהליך הזמנת חומר הגלם, מגדיל את גמישות המערכת לשינויים, מביא להקטנה של עלויות החזקת המלאי, שיפור ביכולת העמידה במועדי ההספקה כלומר סיפוק התפוקה. החיסכון העיקרי הוא, שיכול להיות שנגיע לעצירת קו הייצור בגלל מחסור של חלקים קריטיים. ספקים: נרצה שלא יהיו הרבה ספקים. עדיף ספק אחד, רצוי שמיקומו יהיה קרוב. על הספק להיות מעורב בייצור, בטיב, בכמויות המלאי וכו'. אם הספק בוגד, מבצע תרמית הספק מוחרם. לכן הספק נותן מחיר הוגן. (השיטה הזו היא שיטה יפנית, זה לא כמו בארץ, שלמדנו שעדיף שיהיו כמה שיותר ספקים...). יחס ספק לקוח הדוק (ארוך טווח), המפעל מעורב בנעשה אצל הספק והם שותפים יחד בתכנון המוצר ובהבטחת איכותו. המפעל היפני סומך על הספק ולא בודק את המוצרים המגיעים אליו. אבל אם הספק מועד פעם אחת הרי הוא מוחרם. הספק נבחן לאורך זמן, על אספקה בזמן, איכות מעולה ומחיר הוגן, שמאפשר רווח לכל צד ואמינות.

36 ניהול המלאי KANBAN :פתק. טכניקת ה- KANBAN הינה טכניקה שבה פתק עובר מתחנה לתחנה. הטכניקה חוסכת את המערכת החישובית והתיכנונית של ניהול המלאי, מונעת ייצור מלאי מיותר ובזבוז של שטחי אחסון. פתק זה מהווה למעשה כרטיס ניהול מלאי ומשמש לשליטה בייצור. הסיסמא: "כל עובד יכול לבצע את כל העבודה": עובדים בתאי ייצור. כל תא זה אוטונומיה בפני עצמו. עומס העבודה הופך להיות אחיד. אם שבקה מכונה, לוקחים את העובדים של התא הזה לתא אחר כדי לתגבר. אחזקה מונעת כוללת: האחזקה המונעת של המכונות מתבצע במקרים רבים על ידי העובדים עצמם. ואם לא, הרי שהעובדים הם בעלי מיומנות מספקת לצורך איתור המקור הטכני של התקלה. עקרון הערכה המליאה :(KIT) כשאני מייצר מוצר, יש מספר חלקים כדי לייצרו. היפניים אומרים אם אין לך את כל החלקים אל תכניס אותם לפס הייצור, כי זה גורם להפסדים. העבודה תתחיל כאשר אפשר לסיים אותה. עלות שלא מוסיפה ערך: צריך להקטין את הבזבוז. זו עלות שלא משפרת את המוצר. למשל, עלות החזקת המלאי, לא משפר את המוצר, שינוע של מלאי, ביטוח, רישום מלאי. עקרון המפעל הנסתר: קיימת טענה, שבכל מפעל יש למעשה 2 מפעלים נסתרים: 1. מפעל המייצר למלאי תוצרת גמורה אני לא צריך אותו, לכן הוא נסתר. 2. מפעל המייצר מוצרים לזבל מוצרים פגומים, בניגוד ל- J.I.T שמדבר על איכות גבוהה. הנטייה לייצר למלאי באה בעקבות הפחד של דרגי הסמנכ"לים הפחד שלהם לפגוע ברווח. הקטנת מלאי מבחינתם זו פגיעה ברווח. אם מתוך ההנחה שלא יהיה מוצר זמין למכירה ואם מתוך ההנחה של שיפור חשבונאי. יתרונות הפחתה ניכרת של כמות המלאי בתהליך שיפור איכות הליך הייצור אין אובדנים, אין עיבוד מחדש גמישות גדולה יותר ביכולת הייצור קיצור זמני התגובה של הפירמה (1 (2 (3 (4 J.I.T זו למעשה תפיסת ייצור יפנית, שעיקרה ייצור לפי הנדרש במנות קטנות, תוך מחויבות לאיכות. דוג', לשיפור חשבונאי. הגדלת הרווח = שיפור חשבונאי. למפעל כושר ייצור של 1000 יח'. ביקוש 800 יח' לשנה. מחיר מכירה 10 ליח'. עלות חו"ג 4 ליח'. שכ"ע לשנה 4000 קבועות לתקופה 1800 לשנה. מלאי פתיחה 0 נדרש, לעשות דו"ח רווה"פ לתקופה בשני אופנים: 1. ייצור לפי ביקוש של 800 יח' 2. ייצור לפי ביקוש של 1000 יח'. הנחה, עובדים במזומן.

37 פתרון בעמוד הבא: ביקוש 1000 יח ' ביקוש 800 יח ' 8000 8000=10* 800 מכירות עלות ייצור: 4000=1000*4 3200=800* 4 חומר גלם שכר עבודה 4000 4000 קבועות 1800 1800 סה "כ 9800 9000 ( 1960)=9800*200/1000 מלאי סגירה 0 ( 7840) ( 9000) עלות המכר 160 ( 1000) רווח /הפסד עובדים במזומן. בסוף השנה יש לי הלוואה מהבנק 1000. מבחינת תזרים המזומנים במקרה של ה- 800 יח', לקחתי הלוואה של. 1000 במקרה של ה- 1000 יח' לקחתי הלוואה, 1800 אך למרות זאת הצגתי רווח של 160. זה טריק 1800=1960-160=9800-8000 חשבונאי. תמחיר בדיעבד costing) (backflash תמחיר בדיעבד תגובת החשבונאות הניהולית לאימוץ גישת ה-.J.I.T השיטה הזו לא התקבלה בעולם. זו שיטה טובה אך לא מיושמת. עלות מלאי בעיבוד כוללת רק עלות חו"ג בעוד שעלות העבודה נזקפת כנגד המכירות. תמחיר בדיעבד אינו נותן ביטוי לרישומי תוצרת בעיבוד. השיטה הזו מפשטת ככל הניתן את מערכת הרישומים החשבונאים הקשורים בניהול המלאי. הדבר מעשי מאחר ורמות המלאי בשיטת J.I.T הולכות וקטנות וממילא ערכן הולך וקטן. השיטה היום מורכבת מהמון דיווחים ותנועות של המלאי. לקוח תוצרת גמורה תוצרת בעיבוד חו"ג לקוח תוצרת בעיבוד חומרים בתהליך ספק חומרים בתהליך + המרה RIP

38 התמחיר בדיעבד מפשט מאוד את הרישומים. אין חישוב יחידות שוות ערך. מטרות התמחיר בדיעבד: מידע תמחירי אמין ושיטתי על עלות הייצור. 1. צמצום ופישוט עומס הרישום החשבונאים של מעקב ופיקוח על עלות המלאי. 2. תנאים להצלחה: צריך נתוני תקן מהימנים של עלויות הייצור. 1. רמות נמוכות של תוצרת בעיבוד. 2. מאפייני התמחיר: פותחים חשבון חדש בשם "מלאי חומרים בתהליך.R.M.P החשבון הזה מחליף את חשבונות המלאי בחשבונות המסורתיים (מלאי תוצרת בעיבוד, גמורה, חומר גלם). אין רישום ודיווח על עלויות המלאי בתהליך ועל תוצרת גמורה שטרם נמכרה. הרישומים הקשורים לתנועות המלאי נעשים ב- 2 נקודות: בזמן קניית החו"ג. בזמן המכירה. עלות המלאי נרשמת לפי מרכיב החומר גלם בלבד, ללא עלות ההמרה. עלות ההמרה נתפסת כעלות תקופתית ומהווה חלק מעלות המכר. הסטיות בין התקן לבין העלות בפועל מבחינת חומרים, עבודה ועקיפות, נזקפת לעלות המכר..1.2.3.4.5 דוגמא לJIT - עמ' 79 תרגיל 1 תמחיר J.I.T תמחיר מסורתי חו "ג קניות RIP 35000 קניות 35000 צריכה 30000 צריכה 24000 נותר חו "ג 11000 נותר חו "ג 5000 תוצ "ע חומרים 30000 המרה 20000

39 מוצרים 47500 (נתון ( שהושלמו נותר 2500 47500 מוצרים שהושלמו 40000 (נתון ( עלות המכר 7500 נותר תוצ"ג תמחיר מסורתי המרה שהועמסו בניכוי המרה בפועל שווה העמסת יתר 20000-22000=(2000) עלות המכר 40000 העמסת חסר 2000 42000 תמחיר JIT 40000/47500*95%*30000=24000 עלות המכר חומרים 24000 המרה 22000 46000 סה"כ עלויות שמתמיינות 57000 46000+11000=5000+2500+7500+47500 בתמחיר מסורתי "מחביאים" עלויות במלאי ולכן נוצר "פיקטיבית" רווח חשבונאי גבוה יותר. אפשר לראות שעלות המכר במסורתי נמוכה מעלות המכר בJIT כך שהרווח במסורתי גבוה. דוגמא נוספת עמ' 80 תרגיל 2 תמחיר J.I.T RIP קניות 630000 צריכה 602000=70*8600 נותר חו "ג 28000 חישוב עלות מכר 602000 325600 927600 חומרים המרה

40 דוגמא עמ' 81 תרגיל 3 תמחיר J.I.T RIP קניות 1950000 צריכה 1881000=19*99000 נותר חו "ג 69000 עלות המכר חומרים 1881000 המרה 1260000 3141000 דוג' תקן ליח' חו"ג. 10 המרה 15 ליח'. מלאי פתיחה 0 קניות השנה 1000000. ייצור 90000 יח'. מכירות השנה 88000 יח'. עלות המרה בפועל 1360000. תמחיר J.I.T תמחיר מסורתי ע. המלאי ע. המלאי חו "ג קניות 1000000 קניות 1000000 =10*K88 מכירות =10* 90000 ייצור (880000) (900000) 120000 מלאי סגירה 100000 נותר חו "ג *(K88-K90) ייצור תוצ "ג 50000=(10+15) 150000 סה "כ הפער ביניהם: 30000=150000-120000 30000=15*2000 ע. המכר 2200000 ע. המכר *25=2200000 המרה לפי תקן 88*15=1320000 ע. תקנית 88 1360000 המרה בפועל *15= 90 1350000 המרה על פי התקן 40000 העמסת חסר 1360000 המרה בפועל (נתון) העמסת חסר 10000 סה "כ ע. המכר 2210000 סה "כ עלות 2240000 המכר הפער ביניהם: 2240000-2210000=30000 כל ההמרה של היחידות שלא מכרתי, נכללות בעלות של התקופה, בניגוד למסורתי, שם כל יחידה כמלאי סגירה ספגה חלק מההמרה.

41 עלות המכר ב- J.I.T גדולה יותר, בעלות המלאי זה הפוך. ב- 2 התמחירים עלות המלאי + עלות המכר צריכים להיות שווים. מסקנה, כל עלויות ההמרה הן עלויות תקופתיות ונזקפות לדוח רווח והפסד. ההגיון שמסתתר מאחורי השיטה הזו של,J.I.T הוא שהוצאות ההמרה הכלולות במלאי שלא נמכר, הם למעשה הפסד לחברה שנובע מייצור מוקדם מידי (ייצור למלאי). J.I.Tהתחילה מהמעשה ואחר כך פיתחו מזה תיאוריה שלימה. השיטה התחילה מן השדה (פס הייצור) ועברה לתיאוריה. משיטה לניהול ריצפת הייצור לפילוסופיה. משיטה פשוטה שמטרתה לצמצם את רמות המלאי, לשיטה המבחינה בין עלויות התורמות ערך לעלויות שלא תורמות ערך. מ- SMALL J.I.T ל-.BIG J.I.T קשיים ביישום של :J.I.T תפעול קיצוץ לא מבוקר ברמות המלאי גרם לתקלות ולהשבתות מאונס של קווי הייצור. השקעות התברר שיש להשקיע השקעות הון לא קטנות כדי להתאים את הטכנולוגיה (תאי ייצור, כוונון...). יחסי עבודה - קיצוץ ברמות המלאי הביא למתח רב בקרב העובדים. שיווק ה- J.I.T לא תומך בגישה של זמינות וגיוון, אלא ייצור ממוקד של מספר מצומצם של פריטים באיכות גבוהה ובעלויות ייצור נמוכות. הביא לשינוי באסטרטגיה השיווקית..1.2.3.4

42 שיעור מספר 7 חקר סטית הכוונה, לחקור תהליך ייצור לקוי. הבעיה מתי ואיך נקבע שתהליך הייצור הוא לקוי? בעיה נוספת האם משתלם הכלל לחקור את התהליך אולי עלות החקירה עולה יותר מהנזק? בחקר סטיות, בניגוד לתמחיר תקן, הוא לא נקודתי, תמיד תהיה סטייה מהתקן בנקודה מסוימת אי אפשר לחקור את כל תהליכי הייצור. בחקר סטיות הולכים על "תחום" אם הסטייה היא בתחום מסוים, אזי לא נחקור את תהליך הייצור. יש מספר שיטות לקבוע האם לחקור את תהליך הייצור: שיטת האצבע למנהל, על סמך הניסיון והרצון שלו קובע תחום אחוז מסוים מהתקן, שמעבר לו התהליך ייחקר. היתרון של השיטה היא פשוטה. החסרון אין שום התייחסות סטטיסטית ואין התייחסות לשיקולי עלות מול תועלת. רב"ס. טבלת החלטה מטריצה..1.2.3 טבלת החלטה מטריצה: אפשרויות: לחקור או לא לחקור. מצבים: תהליך ייצור תקין או לא תקין. לחקור תקין לא תקין Iחקירה I+R (תיקון + חקירה ( L מוניטין לא לחקור - P 2 P 1 ן = כאשר תהליך הייצור תקין וחקרתי, העלות שלי היא עלות החקירה. זה כולל עלות הפסקת הייצור כדי לאפשר את החקירה, הבאת מומחים, עלות חידוש הייצור. = I+R לחקור ותהליך ייצור תקין. העלות חקירה+ תיקון. יש את כל העלויות של החקירה ובנוסף יש תיקון החזרת פס הייצור לקדמותו. מצב של ייצור תקין. = לא לחקור + תקין = אין עלויות מיוחדות. - = L לא לחקור ולא תקין לא חקרתי ולכן אני לא יודע מה לתקן. העלות כאן אובדן המוניטין. מוצרים פגומים שווקו. תהליך ייצור לקוי ושיווקתי את התוצרת. אובדן המוניטין יכול להתפרס להרבה תקופות. לכן לא ניתן לסכם את העלות הזו בערכים נומינליים, אלא על ידי היוון הסכומים לפי התקופות. = P1 הסתברות לתהליך ייצור תקין. = P2 הסתברות לתהליך ייצור לא תקין. = E1 תוחלת עלות החקירה. = E2 תוחלת עלות אי החקירה.

43 במקרה שלנו,,P1+P2=1 חלקי... אין מצב ביניים. אין חקירה חלקית, או מצב לא תקין באופן E1 = P1*I+P2*(I+R) E1= P2R+I E2 = P2L השאלה: מתי לחקור ומתי לא לחקור? אנחנו לא נחקור אם תוחלת עלות החקירה (E1) גבוהה מתוחלת עלות אי החקירה.(E2) E2<E1 אנחנו נחקור אם תוחלת עלות החקירה (E1) נמוכה מתוחלת עלות אי החקירה (E2). E2>E1 מצב אדישות בין לחקור ללא לחקור יהיה כש.E1=E2 פיתוח: E1=E2 P2L=P2R+I P2= I/(L-R) = P2 הסתברות קריטית לתהליך ייצור בלתי תקין. אם P2 יהיה אחוז לפי הנוסחה שקיבלנו, הרי שאז תוחלת החקירה תהיה שווה לתוחלת עלות אי החקירה ואז אני אהיה אדיש. = P1 הסתברות קריטית לתהליך ייצור תקין. P1= 1- I/(L-R) דוג', הפסד מאי חקירה 5000. עלות התיקון 2000. עלות החקירה 500. הסתברות לתהליך ייצור בלתי תקין 0.2. מתי לחקור או מתי לא לחקור. נציב את הנתונים בטבלה: תקין לא תקין 2500=I+R 500= I לחקור 5000= L לא לחקור - P 2=0.2 P 1 = 0.8 E1= P2R+I =0.2*2000+500=900 E2 = P2L =0.2*5000=1000

44 מסקנה: נחקור, אם אחקור הנזק יהיה 900, ואם לא נחקור הנזק יהיה 1000. דוג', אם האחוז משתנה, גם התוצאה משתנה. נניח = P2, 0.9=P1.0.1 מסקנה: לא נחקור, כי תוחלת עלות החקירה עולה יותר מהנזק. מצב אדישות: E1= P2R+I =0.1*2000+500=700 E2 = P2L =0.1*5000=500 P2= I/(L-R)= 500/(5000-2000)=16.67% P1= 1- I/(L-R)= 83.33% E1=E2 E1= 16.67%*2000+500=833 E2=16.67%*5000=833 תוחלת המידע המושלם: תוחלת המידע המושלם =,EVPI לוקחים את כל הטעויות שיכולות להיות (נניח, ). 20000 עשיתי טעות אחת = 6000. כמה אני אהיה מוכן לשלם למומחה כדי שיבדוק?. 14000= 6000-20000 אם הוא ידרוש 17000, אני לא אהיה מוכן לשלם, כי עדיף לי כבר לטעות ולשלם. 14000 תוחלת המידע המושלם מוגדרת כעלות כל הטעויות האפשריות פחות עלות הטעות שנעשתה. במקרה שלנו, זה עלות אי החקירה במקרה שצריך לחקור או עלות החקירה במקרה שצריך היה לא לחקור. דוג' תקין לא תקין 3150=I+R 900= I לחקור 6150= L לא לחקור - P 2=0.2 P 1 = 0.8, איך מוצאים?EVPI 1. קודם בודקים מה הייתי צריך לעשות, לחקור או לא לחקור. לכן נחשב E1, ו- E2.

45 מסקנה: כדאי לא לחקור, תוחלת עלות החקירה גבוהה מהנזק. E1= 20%*2250+900=0.8*900+0.2*3150=1350 E2=.20%*6150=1230 למצוא את סה"כ הטעויות האפשריות. לחקור + תקין = זו טעות, כי זה תקין אז לא הייתי צריך לחקור. 900*0.8=720. גודל הטעות : לחקור+ לא תקין = זו לא טעות, מזל שחקרתי, אחרת הייתי מייצר מוצרים פגומים. לא לחקור + תקין = זו לא טעות, לא בזבזתי עלויות. לא לחקור + לא תקין = זו טעות, המוצר לא תקין וייצרתי. 6150*0.2=1230. גודל הטעות:.2 סה"כ טעות: 1230+720=1950. מציאת :EVPI סה"כ הטעויות: 1950 הטעות שנעשתה: לחקור = (1350) ערך המידע המושלם = 600.3 אני אהיה מוכן לשלם עד 600 כדי לדעת האם לחקור או לא לחקור..P2=0.4 דוג', שינוי הנתונים 0.6=P1, E1= 0.4*2250+900=1800 E2=.0.4*6150=2460 מסקנה: כדאי לחקור, גודל הטעות:.E2>E1 לחקור + תקין : 540=0.6*900 לא לחקור + לא תקין: 6150*0.4=2460 3000 סה"כ טעויות: סה"כ טעויות: 3000 הטעות שנעשתה: (2460) ערך המידע המושלם: 540 :EVPI שיעור מספר 8 ABC

46 תקופת הייצור המודרנית מתחלקת ל- 3 חלקים: T.Q.M ניהול. -J.I.T ייצור. -A.B.C תמחיר..1.2.3 ABC תמחיר לפי פעילויות! דוג': היו מקרים שהנתונים התמחירים הראו שעלות המוצר גבוהה ממחיר המכירה => מפסיקים לייצר. התברר שהמתחרים "חגגו" הגדילו את התפוקה שלהם ותפסו את השוק שלי- והם מרוויחים... מסקנה, הייתה טעות בתמחור אצלי. טעות בתהליך קבלת ההחלטה. הסיבה היא- הפסקתי לייצר מוצר מוביל, שהתפוקה אצלי גדולה, הועמסה עליו חלק מכריע מהעלויות העקיפות של המפעל. (ללא כל קשר סיבתי). הלכתי לפי שעות מכונה, שעות עבודה ולכן עלותו הייתה גבוהה, אך יכול להיות שיש מוצר אחר שהעמסתי עליו פחות ממה שהייתי צריך. דוג': מכרזים- חברה ראתה שיש מרכז לספק מוצר מסוים. היא רצתה לזכות בכל מקרה במכרז, העיקר להיכנס לחברה הזו משיקולים מסחריים... מציעים מחיר העלות ועדיין לא זכו, זה לא הגיוני... קרו גם מקרים הפוכים- לחברה אין כושר ייצור לעמוד בהזמנה, אך הם רוצים שיכירו אותם במכרז, לכן הם מציעים מחיר מופרז ואז הם זכו במכרז גם זה לא הגיוני... גם בדוג' הזו רואים שנתוני התמחיר נגדו לעיתים את האינטואיציה וההגיון הבריא של מנהלי החברה. דוג': מוצר שצורך מס' רב של רכיבים ללא סטנדרטים תומחר לעיתים בעלות נמוכה יותר ממוצר דומה המורכב ממס' נמוך יחסית של רכיבים סטנדרטים התבססו על אינטואיציה. הסיבות לבלבול- שהתמחיר המסורתי הפך להיות לא רלוונטי: 1. שינויים במבנה עלויות הייצור: צוברים עלויות, (עקיפות, חומרים, שכר עבודה...). בשנות ה- 20 ' העקיפות היוו 25% מסך העלויות. כיוון שזה נמוך אז זה לא עוות בהרבה את עלויות המוצר כי רוב העלויות הן ישירות. במהלך השנים, השקיעו הרבה יותר עקיפות בתכנונים הנדסיים, העקיפות גדלו! בגלל הרובוטיקה ש"ע קטנו => הישיר קטן. הפסולת הלכה וקטנה במוצרים כי אני יותר מדויק! העקיפות היום 75%... עלות המוצר מעוותת, זה תחשיבי, יש המון עלויות עקיפות שלא תמיד יודעים למה לשייך או שלא ניתן לשייך. בנוסף,נוצר מצב פרדוכסלי, ככל שמשקל שכר עבודה ירד, חשיבותו התמחירית גדלה. אם קודם היו לי עקיפות 250,000 ושעות העבודה היו 75,000 שעות עבודה. 250,000/75,000=3.33 תעריף עבודה- על כל ש"ע זקפתי עקיפות 3.33. במציאות הזו העקיפות גדלו, שעות העבודה קטנו, נניח- =30 750,000/25,000 תעריף עבודה. אין קשר בין ש"ע לעקיפות- המחיר מתעוות בגלל העקיפות. המחיר גדל, כל סטייה הביאה לתמחור שגוי. מבנה העלויות: עיקר הגידול בעלויות העקיפות נובע מעלויות התמיכה בייצור, כמו מחקר ופיתוח, הנדסה, תכנון, פיקוח על הייצור, בקרת איכות.

47 הגידול בעלויות התמיכה בייצור מבטא במקרים רבים את עלות המורכבות בייצור, עלות המורכבות גדלה עם העמקת מגוון המוצרים. העקיפות הקבועות המסורתיות בייצור (חשמל, שכ"ד, מסים, פחת...) גדלו באותה תקופה בשיעור קטן ביחס לעלויות המורכבות. 2. מעבר מייצור המוני לייצור לפי דרישות הלקוח: עברנו משוק של מוכרים לשוק של קונים. הצרכן קובע את הדרישות, צריך יותר מוצרים, ואז הוחרפה בעיית הקצאת העקיפות, שכן עתה יש להקצותן על פני מס' רב של מוצרים. נשאלת השאלה, האם יש הצדקה ניהולית והאם יש יכולת אובייקטיבית לקביעת עלות כל מוצר ומוצר? כדי לקבוע עלות נפרדת לכל מוצר, יש צורך לפרק את העקיפות לרמת המוצר הבודד. ככל שתהליכי הייצור מורכבים יותר וצורכים משאבים משותפים, אין כל יכולת אובייקטיבית ואין ממילא כל משמעות לקביעת עלות המוצר הבודד. 2 הסיבות הנ"ל גרמו לכך שהתמחיר המסורתי לא רלוונטי לקבלת החלטה. 3. כל מה שלמדנו, לא מספק נתונים חשובים בזמן תחרות גמישות בייצור, משך הספקה, איכות המוצר. אלה דברים חשובים שלא באו לידי ביטוי. המנהלים כן רוצים את זה. בעקבות הסיבות הנ"ל עברנו לתמחיר.ABC תמחיר :ABC הקו המנחה של תמחיר :ABC עלות כל מוצר הינו מושג חסר משמעות, יש משמעות ניהולית רבה יותר לניתוח ותמחור כל אחד מפעילויות המפעל. (עוברים מעלות לפעילות... מי שצורך פעילות מסוימת הוא יספוג את העלות שלה). פעילות= ניצול זמן ומשאבים לשם ייצור תפוקה. לכל מפעל צריך לנתח את הפעילות שלו, יש פעילויות שהן אופייניות לכל מפעל יצרני ובנוסף יש פעילויות ייחודיות. קריטריונים (1 (2 (3 פעילות ייצור המוני/חד"פ פעילות ייצור/תומכת ייצור פעילות אוטומטית/מנוהלת פעילויות ייסוד: הזמנת חו"ג. 1. קליטת חו"ג והכנסתו למפעל. 2. ניפוק לייצור. 3. עלויות כוונון.SETUP.4 ייצור. 5. בקרת איכות. 6. אריזה. 7. מחסן תוצ"ג. 8. לקוח הובלה. 9. 10. כספים חשבוניות, גבייה. כל פעילות כזו כוללת פעילויות משנה, לדוג', הזמנת חו"ג :